תרמופלסטי לעומת שני רכיבים ציורי סימון דרך: מי ישלוט בשוק העתידי?
התחרות בין תרמופלסטי (חום-למץ) לבין סימון כביש דו-רכיבי מציירים ציורי צייר על ביצועים, עלות וקיימות. הנה השקפה השוואתית:
צבעים תרמופלסטיים
יתרונות: ייבוש מהיר (מתמצק ב <5 דקות), חסכוני לכבישים בעלי תנועה גבוהה ושולט ב -70% מהשוק של סין.
חסרונות: דורש חימום (180–220 מעלות צלזיוס), מהווה סיכוני בטיחות; מועדים לפיצוח בטמפרטורות קיצוניות והדבקה לקויה על משטחי מלט.
צבעי שני רכיבים
יתרונות: עמידות מעולה (5-10 שנים), הידבקות מצוינת והשתקפות בליל גשם כתוצאה מחרוזי זכוכית קשורים כימיים. ידידותי לסביבה (VOC נמוך) ומתאים לאקלים קשה.
חסרונות: עלויות חומר גבוהות יותר ויחסי ערבוב מורכבים.
מגמות עתידיות
בעוד שמובילים תרמופלסטיים באזורים רגישים בעלויות, צבעי דו-רכיבים צוברים מתיחה באירופה (80% אימוץ בשוויץ) וסין לאריכות ימים ותאימות אקולוגית. חידושים כמו מערכות מבוססות MMA משפרות את התחרותיות.
פסק הדין: צבעי שני רכיבים עומדים להוביל, במיוחד בשווקים מפותחים, מונעים על ידי עמידות ומדיניות ירוקה.